מאמרים בנושאים רוחניים

בס"ד אני אנסה לבאר קצת את המושג התפתחות ואולי כך יובנו הדברים . המושג התפתחות הוא מושג שרואים בחוש שהוא קיים תפקיד ההתפתחות היא להוציא מהכח אל הפועל כדי לגלות  את אורו של בורא עולם  , זה מתחיל בפעולה של זיווג בין בעל לאשה , ולאחר מכן הזרע מתפתח לעובר בתהליך שלוקח 9 חודשים , ולאחר מכן נולד תינוק והוא מתפתח משלב של עיבור לשלב של יניקה ולאחר מכן שלב של ילד ושלב של התבגרות , כל זה הוא שלב של התפתחות . גם העולם הוא בשלב של התפתחות הן בבחינה הרוחנית והן בבחינה החומרית. בבחינה הרוחנית יש לנו את ספר הזהר ולאחר מכן את קבלת הרמ"ק ולאחר מכן את קבלת האר"י הרי לנו מצב של התפתחות בגילוי הקבלה , לעומת זה היה שלב של התפתחות במדע שהיה במקביל לגילוי תורת האר"י . גם בעולמות שקדמו לעולם שלנו היה שלב בהתפתחות , הנקרא בספרי האר"י עולם התוהו , האר"י מדבר על עולם התיקון ,   כל ענין עולם התוהו היה שלב של התפתחות של הנבראים להבין את רצונו של הבורא . תמצית הדברים כל מטרת ההתפתחות היא שהנברא ישיג את שלמותו בתור נברא וכך יוכל להתאחד עם הבורא . ולכן היו הרבה עולמות ש

הזמן הוא בעצם שפה לתאר מציאות מסוימת . לדוגמא העולם שלנו שהשינויים בעולם הם מתייחסים לתנועת הגלגל , ותנועת הגלגל היא במחזוריות מסוימת , לכן הזמן שלנו הוא לפי תנועת הגלגל , כי כך קל לנו לדבר , במקום לומר כשהשמש נמצאת במעלה X וכו' תרגמו את תנועת הגלגל לשעון ומדברים בצורה של שעות שניות דקות , היות וכך קל לחלק את תנועת הגלגל , אבל הזמן הוא בעצם שינויים בתנועה , לדוגמא ברוחניות הזמו נמדד ביחס לגילוים רוחניים כל גילוי חדש זה זמן חדש כי מקודם לא היה את הגילוי ועכשיו יש את הגילוי ממילא נוצר זמן חדש , כלומר הזמן לא קשור לתנועת גלגל , אלא לתנועה בכלל , וכל שינוי במציאות היא בעצם תנועה לאו דוקא שינוי פיזי , אלא גם שינוי של ידע או גילויים חדשים , לדוגמא במחשב הזמן מחולק לפי כמות של דפיקות השעון שבמחשב , כי בכל דפיקה של שעון אפשר לבצע שינוי שלפני זה לא היה ועכשיו קיים . ולכן כשהכל היה עצמותו יתברך לא היה שום שינוי ממילא לא היה זמן , הזמן נוצר רק כשהבורא החליט לברוא עולם נוצר שינוי של תנועה שמקודם היה הוא לבדו , ועכשיו יש החלטה לברוא עולם , התנועה הזאת של ההחלטה לברוא עולם זה בעצם הזמן הרא

בס"ד ההבדל בין העבירות שבחומר לעבירות שברוח. אם נבדוק את השו"ע נבחין שכל ההלכות הם בהליכות המוגדרים בהגדרות ברורות מה אסור ומה מותר עם כללים ברורים שכל אחד עם דעת פשוטה יכול ללמוד אותם ולהבין את הכללים. והסיבה לכך כי ההלכות הם מושגים שבאים לידי ביטוי בהגדרות חומריות ובצורה מאוד ברורה , ובכל זאת כדי לדעת דברים שאינם מבוארים בשו"ע יש להבין את שורש ההלכה , ורק כך ניתן להסיק הסקים נכונים לדברים שלא כתובים (בפוסט לא נתייחס לענין של ההסקים כי זה נושא אחר) כמו כן גם העונשים הכתובים בתורה הם על חטאים שיש להם גדרים ברורים ואינם תלויים בכוונת הלב או במחשבה אלא הם ברורים מאוד , ולכן בית הדין יכול להעניש רק במקרה של עדים ותראה , היות והעדים הם ההוכחה למעשה , וההתראה היא ההוכחה לכוונה הזדונית שבמעשה . לעומת העבירות הקשורות ללב אינם מופעיות בשו"ע , וגם בית הדין אינם מענישים עליהם  ובתורה נאמר עליהם ויראת מאלוקיך כי אני השם (לדוגמא לפני עור לא תתן מכשול ) , ואמר רש"י במקום שהם עבירות המסורות ללב האם התכוון לטובה או לרעה. כשאנו מתבוננים בהבדל שהבאנו , במבט החומר