בחירה טוב ורע
בס"ד
באיכה ג ל כתוב מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב. כשנבחין בטעמים (שהחלק הראשון מפי עליון לא תצא הוא פשטא קטון , והחלק השני הוא מרכא סוף פסוק )נראה שהקריאה היא מפי עליון לא תצא , הרעות והטוב , והכוונה שמפי עליון אין רע וטוב .
מצד שני בחומש דברים ל ט"ו כתוב ראה נתתי לפניך היום, את-החיים ואת-הטוב, ואת-המוות, ואת-הרע.
נציב כמה שאלות :
1. לכאורה הפסוקים סותרים באיכה כתוב שהרע והטוב זה לא מבורא עולם , ובדברים כתוב שגם הטוב וגם הרע הוא מבורא עולם ?
2. כידוע שבורא עולם ברא את העולם כדי להיטיב ומהטוב יוצא טוב ואיך התורה כותבת נתתי את הטוב ואת הרע ?
3. איך באמת אדם יכול לבחור רע שזהו נגד רצון הבורא ? וכי יש 2 רשויות ?
הפוסט נועד כדי לענות על השאלות שהצגנו .
עלינו לדעת שענין הרצון של הבורא הוא דבר שנוצר רק לאחר הצמצום והכוונה שלפני הצמצום לא שייך שום הגדרה לא רצון לא רע לא טוב וכל הגדרה אחרת .
ולכן הצמצום הראשון שנוצר זה הרצון לברוא עולם כדי להיטיב לבריותיו ובקבלה זה נקרא כתר , והצמצום עצמו כדי שיוכל להגדיר את ענין הטוב היה חייב להיווצר טוב ורע כדי שהטוב יוגדר כמו שכבר כתב קהלת וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת, כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ.
והכוונה שכדי להכיר את האור או את החכמה לא שייך להכיר אלא מתוך החושך או הסכלות , ולעינינו לולא הרע הטוב לא היה ניכר , או במילים אחרות כשי שיוכר הטוב יש גם ליצור רע , ורק כשיש רע וטוב אפשר להכיר בטוב .
היוצא לנו עד כאן שלפני הצמצום לא היה שייך רע וטוב , ולאחר הצמצום כדי שיוכר הטוב היה חייב לצאת גם הרע .
והרי כתבנו שהרצון נוצר לאחר הצמצום , הרי לנו שהרצון לטוב הוא הוא מצב שנוצר לאחר הצמצום אבל לפני הצמצום לא שייך כל רצון לא לרע ולא לטוב.
אחרי ההקדמה שכתבנו נבוא לבאר את השאלות :
הפסוק באיכה מדבר על השרש שלפני הצמצום ולכן כתוב מפי עליון הכוונה שאין ממקום לא מוגדר שלכן נקרא עליון משם לא יוצא לא טוב ולא רע , היות ומפי עליון זה מלפני הצמצום .
לעומת הפסוק בדברים ששם כתוב ראה נתתי וגו' שברור שהכוונה לאחר הצמצום ששם אפשר לומר נתתי , וגם לאחר הצמצום שייך לומר רע וטוב .
נשאר לנו רק להשיב איך בורא עולם אומר נתתי את הטוב ואת הרע , הרי הטוב מטיב ולא מריע , אבל בדיוק כאן טמונה התשובה בגלל הצמצום נוצר מצב טוב ורע , וזה הכוונה נתתי לפניך את הטוב ואת הרע , ובורא עולם מצווה בחרת בטוב , והכוונה שלאחר הצמצום שנוצר טוב ורע ונוצר הרצון מתגלה הרצון של בורא עולם שנבחר בטוב , אבל ברור שגם האפשרות לרע הגיע מהמקום שאין בו הגדרה לטוב ורע והבחירה של האדם ברע נכון שהיא בחירה נגד הרצון שנוצר בצמצום , אבל זה לא נגד האפשרויות שקיימות אצל בורא עולם מלפני הצמצום , ולכן הבחירה ברע היא נגד הרצון אבל לא נגד בורא עולם שלפני הצמצום , וממילא מיושבת השאלה איך אפשר לבחור ברע שזה נגד רצונו , שזה לא שני רשויות אלא זה בחירה שהיא באה מהאפשרות שלפני הצמצום שנוצרה על ידי הצמצום .
באיכה ג ל כתוב מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב. כשנבחין בטעמים (שהחלק הראשון מפי עליון לא תצא הוא פשטא קטון , והחלק השני הוא מרכא סוף פסוק )נראה שהקריאה היא מפי עליון לא תצא , הרעות והטוב , והכוונה שמפי עליון אין רע וטוב .
מצד שני בחומש דברים ל ט"ו כתוב ראה נתתי לפניך היום, את-החיים ואת-הטוב, ואת-המוות, ואת-הרע.
נציב כמה שאלות :
1. לכאורה הפסוקים סותרים באיכה כתוב שהרע והטוב זה לא מבורא עולם , ובדברים כתוב שגם הטוב וגם הרע הוא מבורא עולם ?
2. כידוע שבורא עולם ברא את העולם כדי להיטיב ומהטוב יוצא טוב ואיך התורה כותבת נתתי את הטוב ואת הרע ?
3. איך באמת אדם יכול לבחור רע שזהו נגד רצון הבורא ? וכי יש 2 רשויות ?
הפוסט נועד כדי לענות על השאלות שהצגנו .
עלינו לדעת שענין הרצון של הבורא הוא דבר שנוצר רק לאחר הצמצום והכוונה שלפני הצמצום לא שייך שום הגדרה לא רצון לא רע לא טוב וכל הגדרה אחרת .
ולכן הצמצום הראשון שנוצר זה הרצון לברוא עולם כדי להיטיב לבריותיו ובקבלה זה נקרא כתר , והצמצום עצמו כדי שיוכל להגדיר את ענין הטוב היה חייב להיווצר טוב ורע כדי שהטוב יוגדר כמו שכבר כתב קהלת וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת, כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ.
והכוונה שכדי להכיר את האור או את החכמה לא שייך להכיר אלא מתוך החושך או הסכלות , ולעינינו לולא הרע הטוב לא היה ניכר , או במילים אחרות כשי שיוכר הטוב יש גם ליצור רע , ורק כשיש רע וטוב אפשר להכיר בטוב .
היוצא לנו עד כאן שלפני הצמצום לא היה שייך רע וטוב , ולאחר הצמצום כדי שיוכר הטוב היה חייב לצאת גם הרע .
והרי כתבנו שהרצון נוצר לאחר הצמצום , הרי לנו שהרצון לטוב הוא הוא מצב שנוצר לאחר הצמצום אבל לפני הצמצום לא שייך כל רצון לא לרע ולא לטוב.
אחרי ההקדמה שכתבנו נבוא לבאר את השאלות :
הפסוק באיכה מדבר על השרש שלפני הצמצום ולכן כתוב מפי עליון הכוונה שאין ממקום לא מוגדר שלכן נקרא עליון משם לא יוצא לא טוב ולא רע , היות ומפי עליון זה מלפני הצמצום .
לעומת הפסוק בדברים ששם כתוב ראה נתתי וגו' שברור שהכוונה לאחר הצמצום ששם אפשר לומר נתתי , וגם לאחר הצמצום שייך לומר רע וטוב .
נשאר לנו רק להשיב איך בורא עולם אומר נתתי את הטוב ואת הרע , הרי הטוב מטיב ולא מריע , אבל בדיוק כאן טמונה התשובה בגלל הצמצום נוצר מצב טוב ורע , וזה הכוונה נתתי לפניך את הטוב ואת הרע , ובורא עולם מצווה בחרת בטוב , והכוונה שלאחר הצמצום שנוצר טוב ורע ונוצר הרצון מתגלה הרצון של בורא עולם שנבחר בטוב , אבל ברור שגם האפשרות לרע הגיע מהמקום שאין בו הגדרה לטוב ורע והבחירה של האדם ברע נכון שהיא בחירה נגד הרצון שנוצר בצמצום , אבל זה לא נגד האפשרויות שקיימות אצל בורא עולם מלפני הצמצום , ולכן הבחירה ברע היא נגד הרצון אבל לא נגד בורא עולם שלפני הצמצום , וממילא מיושבת השאלה איך אפשר לבחור ברע שזה נגד רצונו , שזה לא שני רשויות אלא זה בחירה שהיא באה מהאפשרות שלפני הצמצום שנוצרה על ידי הצמצום .
תגובות
הוסף רשומת תגובה